בה גואה

בה גואה ג'אנג היא האוצר של שיטת צ'נג מינג. סגנון לחימה ייחודי זה מבוסס על אסטרטגיות התחמקות, תנועה זורמת, איגופים ושינויי כיוון, ומכיל מגוון רחב של טכניקות לחימה מטווח בינוני-קרוב, רובן מבוצעות תוך שימוש ביד פתוחה. השיטה משלבת גם שימוש בכלי נשק שונים. 

השם "בה גואה" מורכב משתי מילים, המילה 'בה' שפירושו 'שמונה' והמילה 'גואה' שפירושו 'טריגרמה'. הכוונה היא לשמונת הטריגרמות מהם בנוי מעגל האי צ'ינג, אחד הסמלים המוכרים בפילוסופיה הסינית. מעגל זה הוא מעין דיאגרמה המנסה להסביר בצורה חזותית, אסוציאטיבית תפיסת עולם סינית עתיקה הרואה במציאות תנועה של השתנות מתמדת. משמעות הסיומת 'ג'אנג' היא 'כף יד', מאחר והשימוש בבה גואה הוא בעיקר בכף יד פתוחה.

בה גואה היא אמנות הלחימה העשירה ביותר מכל אמנויות הלחימה הפנימיות, והאימון בה מדגיש שחרור, יציבה נכונה, שיווי משקל ותנועה הרמונית של כל הגוף.

בה גואה – האחות הצעירה של הטאי צ'י והשינג אי

ההיסטוריה של הבה גואה מתובלת באינספור מיתוסים ותיאוריות, ולכן קשה מאוד לקבוע כיצד ומתי בדיוק נוצרה השיטה. אמנם ישנן טענות כי מדובר בשיטת לחימה עתיקת יומין, אולם התייחסויות אמינות ראשונות לאמנות לחימה זו קיימות רק מסוף המאה השמונה עשרה, מה שמעיד על כך שמדובר בשיטה חדשה יחסית. 

אם בכל זאת להיצמד לרגע לפולקלור הסיני, מקובל שהיה זה טונג האי צ'ואן (Tung Hai Chuan) שגילה את הבה גואה לעולם. על פי האגדה, טונג האי צ'ואן למד את אמנות הבה גואה משני נזירים מתבודדים שהצילו אותו בזמן ששהה על הר אומיי (Omei) שבמחוז סצ'ואן.

סיפורים רבים נרקמו סביב המורים המפורסמים לבה גואה, כל אחד מופלא יותר מקודמו. טונג האי צ'ואן הפך לאגדה מהלכת עוד בחייו, ורבים מהסיפורים מתארים את כישוריו המופלאים.

תלמידיו סיפרו כי פעם בעת מנוחה הסבו אל השולחן שעה שטונג עצמו ישב שעון כנגד הקיר הנגדי, שקוע בהרהורים. לפתע התמוטט עליו הקיר. תלמידיו שמיהרו אליו הלומי רעם חיפשו אותו לשווא בין ההריסות עד שלפתע התגלה לעיניהם הנדהמות מנמנם על כיסא ליד השולחן אליו הסבו קודם לכן. 

סיפור אחר מספר על טונג שנרדם על הספה בערב חורפי קר. אחד מתלמידיו ניגש אליו על מנת לפרוש עליו שמיכה, אך זו נחתה על ספה ריקה. כשנשא התלמיד המשתאה את עיניו כבר ישב טונג בקצהו השני של החדר, מתבדח על חשבונו.

כיום ניתן למצוא ברחבי העולם סגנונות רבים מאוד של בה גואה, אולם ככל הנראה ניתן לקשור רק כתריסר מתוכם באופן ישיר לשושלת המורים שתחילתה מיוחסת לטונג האי צ'ואן. אחד מסגנונות אלו פותח על ידי מה ווי צ'י (Ma Wei Chi) שלמד ישירות אצל טונג האי צ'ואן. תלמידו הידוע ביותר של מה ווי צ'י היה צ'אנג צ'או טונג (Chang Chao Tung), מורהו של גראנד מאסטר וונג שו צ'ין, מייסד שיטת צ'נג מינג.

ללכת את המעגל – המאפיין הבולט של הבה גואה

המאפיין הבולט ביותר של אימון בה גואה הוא ההליכה במעגל. המתרגל צועד על היקפו של המעגל, ומבצע את התנועות השונות תוך החלפות כיוון, חציות וסיבובים רבים. התנועות כוללות פניות, הטעיות, התחמקויות, עקיפות, הגנות והתקפות. 

העיקרון המרכזי הבא לידי ביטוי בצורת אימון זו הוא נטרול התקפה על ידי איגוף או שינוי בכיוון התנועה, מה שמאפשר להימנע מעימות ישיר של כוח מול כוח והגעה לעמדת יתרון ממנה ניתן לייצר התקפת נגד, תוך ניצול חוסר הבאלאנס של היריב. עיקרון דומה ניתן למצוא באמנויות לחימה רבות, גם מודרניות כגון אגרוף או היאבקות. כך מתאפשר גם ללוחם בעל נחיתות פיזית להשיג יתרון ולנטרל יריב חזק ממנו, מבלי לספוג פגיעה מסוכנת. 

בה גואה היא שיטה עשירה מאוד בקאטות וברצפים, והמצבים השונים אותם מתרגלים באימונים מאפשרים להסתגל בקלות למצבי התקפה שונים, ולהגיב באופן טבעי ויעיל. ככל שמתקדמים באימון, משתכללת מיומנות התנועה והופכת לרב מימדית, מתוחכמת וחמקנית, והטכניקות השונות מתקבעות בזיכרון התנועתי של הגוף. 

כמו אמנויות לחימה אחרות שצמחו בסין, גם הבה גואה כוללת אימון בכלי נשק מסורתיים שונים כגון מקל וחרב. גם הקאטות האלו מתבצעות תוך כדי הליכה על המעגל ומתאפיינות בשינויי כיוון רבים ותמרונים מורכבים ומתוחכמים.

אחד מכלי הנשק היחודיים לבה גואה הוא הסכין מרובה הקצוות הקרוי גם להב היין יאנג (מוכר גם כסכיני קרן הצבי או קרני השור). נשק מתכתי המורכב מידית אחיזה אופקית שבכל אחד מקצותיה דוקרן, וזוג דוקרנים נוספים המתפצל בקשת כלפי מעלה, מה שמאפשר שימוש יעיל לכיוונים שונים. כלי נשק זה נמצא בצורות שונות בסגנונות בה גואה שונים ויעיל ללחימה מטווח קרוב יחסית. ככלי אימון, זהו נשק מאתגר המפתח כוח בחגורת הכתפיים והזרועות מאחר ויש לשלוט בו בטווחי הושטת יד שונים. בנוסף, להב היין יאנג דורש קואורדינציה טובה מאחר והשימוש בו הוא בשתי הידיים במקביל. 

למידה חסרת גבולות – האימון המושלם למוח ולגוף

תכנית לימוד הבה גואה של שיטת צ'נג מינג היא רחבה מאוד, ומכילה עושר תנועתי שמעט מאוד אמנויות לחימה יכולות להציע למתרגל. כל אימון וכל קאטה מלמדים את הגוף יכולות חדשות, תנועות מורכבות ורצפים משתנים וגם לאחר שנים רבות של אימונים עדיין יש מקום להשתפר ולהתחדש. 

לימוד הבה גואה מתחיל בתרגול ההליכה על המעגל, ובהמשך קאטות ראשונות המקנות מיומנות תנועה בסיסית חשובה. בהמשך לומדים קאטות נוספות, מורכבות יותר, קאטות של כלי נשק ואת טכניקות הלחימה האופייניות לסגנון. 

העושר והמורכבות של הבה גואה מייצרים אתגר קוגניטיבי-אינטלקטואלי מתמיד עבור המתרגל. כל תנועה חדשה, כל קאטה חדשה, היא הזדמנות נוספת ללמידה ואימון נוסף המגרה את המוח להתעלות על עצמו בתהליך של למידה מתחדשת, שינון וזיכרון. 

תרגול בה גואה מפתח יציבות ושיווי משקל, גמישות, כוח, שחרור של הגוף ותנועה טבעית והרמונית. תנועות המתיחה והסחיטה שבתרגול מייצרות עיסוי טבעי של האיברים הפנימיים, ממריצות את מחזור הדם ומחזקות את מערכות הגוף השונות כגון מערכת העצבים, המערכת ההורמונלית ומערכת החיסון. 

היכולת להשתנות – גישה גמישה לחיים

הדגש בבה גואה על יצירת הרמוניה ואיזון פנימיים, טיפוח עצמי של הנפש והגוף והסתגלות לשינוי, יכול לעזור למתרגל להתנהל בצורה טובה יותר במצבים של משא ומתן, ובאינטראקציות עם אנשים אחרים. טקטיקת הלחימה הטבועה בבה גואה של שינוי עם נסיבות משתנות, או בשפה העממית, "ללכת עם הזרם", עוזרת להבין ולהסתגל למציאות ולביטויים שלה בתוכנו. היכולת להסתגל לשינוי מסייעת לטיפוח מערכת יחסים בריאה עם עצמנו ועם אחרים, כדי שנוכל להסתגל למצבים ותרבויות שונות.

למרות שבא גואה היא אומנות לחימה, עבור מתרגלים רבים הפן החשוב ביותר שלה הוא הכלים שהיא מקנה לשימוש יומיומי. גישה גמישה לתרגול, כמו גם לחיים, משפרת את היכולת לפתור בעיות מורכבות שמצריכות אותנו לעתים "לצאת מהקופסה" בצורה הטובה ביותר. בקריירה, בקרב במשפחה או הקהילה ולמעשה כמעט בכל סיטואציה – גמישות מחשבתית היא המפתח החשוב ביותר לפתרונות יצירתיים ובריאים. 

ומעל הכל, לימוד בה גואה הוא חוויה ייחודית יוצאת דופן של התנסות בלתי פוסקת ומרתקת, המשפיעה לטובה על הגוף והנפש.